נותנים יד עוזרת
עשיית מעשים טובים היא תרופה טובה למצב הרוח ולזיכרון
בשנים האחרונות, חוקרים בחנו את מה שנקרא ה-helper's high ואת השפעותיו על גוף האדם. מדענים מחפשים להבין עד כמה האלטרואיזם – הרצון לבצע מעשים טובים – משפיע על הבריאות שלנו, אפילו על אריכות החיים שלנו.
מעשי גבורה הם צורה אחת של אלטרואיזם – כפי שאנו רואים כיום במלחמת "חרבות ברזל" המתחולל ממש בימים אלו.
בחיי היומיום, אינספור אנשים בוחרים לוותר על זמן פנוי כדי להתנדב – בין אם זה הגשה במטבחי תמחוי, ניקוי פסולת, לקחת קשישים למכולת או עזרה לשכנה מהדלת הסמוכה.
מה מניע בן אדם לפעול בגבורה? מה גורם לנו לעשות מעשים טובים?
כאשר אנו פועלים למען אנשים אחרים, מחקרים מראים שמרגישים נוחות רבה יותר, פחות מתח. אבל מה לגבי הפיזיולוגיה של עשיית הטוב – איך היא מושפעת? האם עשיית טוב יכולה לגרום לנו להיות בריאים יותר?
הצורך המולד לעשות טוב
הצורך המולד לעשות טוב הוא היבט בסיסי של הטבע האנושי. מהילדות המוקדמת, אנשים מראים לעתים קרובות נטייה טבעית לחסד, אמפתיה ואלטרואיזם. הדחף הפנימי הזה להשפיע לטובה על העולם נובע משילוב של גורמים אבולוציוניים, חברתיים ופסיכולוגיים. מבחינה אבולוציונית, שיתוף פעולה ואלטרואיזם סיפקו יתרונות הישרדותיים למין שלנו, טיפוח קשרים קהילתיים וחיזוק חברות. מבחינה חברתית, תחושת השייכות והקבלה הנלווית למעשי הטוב מחזקת את הנטייה הזו. מבחינה פסיכולוגית, ההגשמה והאושר הנגזרים מעזרה לזולת הם מניעים רבי עוצמה. בסופו של דבר, הצורך המולד לעשות טוב משקף את האנושיות המשותפת שלנו ואת היכולת שלנו לחמלה ואמפתיה.
קישור טוב לב ובריאות
לאלטרואיזם, הדאגה חסרת האנוכיות לאחרים, יש פוטנציאל להוות תרופה רבת עוצמה לרבות ממחלות החברה. בעולם שלעתים קרובות מוכה אנוכיות ופילוג, האלטרואיזם משמש מזור מרפא שיכול לגשר על פערים ולטפח אחדות.
יכולות הריפוי של האלטרואיזם הן רבות. טיפוח אמפתיה, מעודד אנשים להבין ולהקל על סבלם של אחרים. כשאנשים פועלים בטוב לב ובנדיבות, הם יוצרים אפקט של חיוביות שיכולה להילחם בבידוד, דיכאון וחוסר סכסוך חברתי. אלטרואיזם גם מעצים קהילות לתמוך זו בזו בתקופות משבר, מחזק קשרים חברתיים וחוסן.
בקנה מידה רחב יותר, חברות אלטרואיסטיות נוטות לתעדף את טובת הכלל על פני רווח אינדיבידואלי. שינוי המיקוד הזה יכול להוביל לחלוקת משאבים הוגנת יותר. בסופו של דבר, עולם המונע על ידי אלטרואיזם הוא עולם שבו שוררים חמלה, שיתוף פעולה ואמפתיה.
מדע האלטרואיזם
כאשר אנו עוסקים במעשים טובים, אנו מפחיתים את הלחץ שלנו – כולל השינויים הפיזיולוגיים המתרחשים כאשר אנו במתח. במהלך תגובת הלחץ הזו, משתחררים הורמונים כמו קורטיזול, וקצב הלב והנשימה שלנו עולים – תגובת "הילחם או ברח".
אם תגובת הלחץ הזו נשארת "מופעלת" לתקופה ממושכת, המערכת החיסונית והקרדיווסקולרית מושפעות לרעה – מחלישות את ההגנה של הגוף, מה שהופך אותו לרגיש יותר לשינויים תאיים חריגים, מסביר פוסט. שינויים אלה יכולים בסופו של דבר להוביל לספירלה כלפי מטה – שינויים תאיים חריגים הגורמים להזדקנות מוקדמת.
נראה שרגשות אלטרואיסטיים – "העוזר גבוה" – מקבלים דומיננטיות על תגובת הלחץ. כמה מחקרים קטנים מצביעים על ירידה בתגובת הלחץ ושיפור חסינות (רמות גבוהות יותר של נוגדנים מגנים) כאשר האדם חש אמפתיה ואהבה.
במחקר אחד, מבוגרים יותר שהתנדבו לתת עיסוי לתינוקות הורידו את הורמוני הלחץ. במחקר אחר, התלמידים פשוט התבקשו לצפות בסרט של עבודתם של אנשי רווחה עם העניים בהודו. היו להם עליות משמעותיות בנוגדנים מגנים הקשורים לחסינות משופרת – ורמות הנוגדנים נשארו גבוהות במשך שעה לאחר מכן. לסטודנטים שצפו בסרט ניטרלי יותר לא היו שינויים ברמות הנוגדנים. ההסבר הפשוט לכך הוא שלהתעכב על אהבה רק מחזקת את המערכת החיסונית".
חמלה במוח
יש עדויות במחקרי מוח ל"ציר חמלה-אלטרואיזם". בעזרת סריקות MRI פונקציונליות, מדענים זיהו אזורים ספציפיים במוח הפעילים מאוד במהלך רגשות אמפתיים עמוקים. מוחה של אם צעירה – במיוחד האונה הקדם-מצחית – הופך להיות מאוד פעיל כשהיא מסתכלת על תמונה של התינוק שלה, בהשוואה לתמונות של תינוקות אחרים.
גם כימיקלים במוח נכנסים לתמונה הזו של אלטרואיזם. מחקר שנערך לאחרונה זיהה רמות גבוהות של הורמון "הקשר" אוקסיטוצין אצל אנשים שהם מאוד נדיבים כלפי אחרים. אוקסיטוצין הוא ההורמון הידוע ביותר בתפקידו בהכנת אימהות לתפקידן כאם. מחקרים הראו גם שהורמון זה עוזר לגברים ולנשים כאחד ליצור קשרי אמון.
הורמון הריפוי
תפקידו לעזור לאחרים להדגיש את הפוטנציאל המדהים של אוקסיטוצין. נוירופפטיד זה, המכונה לעתים קרובות "הורמון האהבה" או "הורמון ההתכרבלות", ממלא תפקיד משמעותי בטיפוח קשרים חברתיים ואמפתיה, מה שהופך אותו למרכיב חיוני בסיוע ותמיכה באלו הנזקקים.
אוקסיטוצין משתחרר במהלך פעולות של חסד, חיבוק והתקשרות, מה שהופך אותו למנחה טבעי של התנהגות פרו-חברתית. כאשר אנו מקיימים אינטראקציה עם אחרים בצורה חמלה ואכפתית, הגוף שלנו משחרר אוקסיטוצין, מחזק אינטראקציות חברתיות חיוביות ומעמיק את הקשרים הרגשיים. הורמון זה לא רק מקדם את הרווחה הרגשית שלנו אלא גם נותן לנו השראה לעזור ולתמוך באחרים.
במובן זה, אוקסיטוצין פועל כתמריץ ביולוגי לאלטרואיזם ולאמפתיה. זה מעודד אנשים להגיע לאלו הסובלים, להציע אוזן קשבת, יד עוזרת או חיבוק מנחם. המושג "הורמון הריפוי" מדגיש כיצד גופנו מחווט לקדם ריפוי ורווחה לא רק עבור עצמנו אלא עבור הסובבים אותנו, תוך שימת דגש על הקשר בין בני האדם במסע הריפוי והעזרה.
בואו נפעיל את כוח האמפתיה והחמלה היום. יש דרך פשוטה אך עמוקה שכל אחד מאיתנו יכול להשפיע לטובה – על ידי עזרה לזולת. בין אם מדובר במעשה חסד קטן או במחווה משמעותית יותר, המאמצים הקולקטיביים שלנו יכולים ליצור אפקט של חיוביות ותמיכה.
פנו לחבר או בן משפחה שעשוי לעבור תקופה קשה. הושיטו יד לעזרה לשכן במצוקה. התנדבו בארגון צדקה מקומי או ארגון קהילתי. תרמו למען מטרה שמהדהדת אתכם. הדרכים לעזור הן אינסופיות, והפעולות שלך, קטנות ככל שיהיו, יכולות לעשות עולם של הבדל בחייו של מישהו.
על ידי הושטת יד מסייעת, אנו לא רק מביאים נחמה וסיוע לאחרים אלא גם יוצרים קהילה חזקה ואכפתית יותר. בואו נזכור שהפעולות האישיות שלנו יכולות לעורר תגובת שרשרת של אדיבות ולשנות חיים לטובה.
אז, קחו את הצעד הראשון הזה היום, ובואו נהפוך את העולם למקום מואר יותר על ידי עזרה לאחרים.
נותנים יד עוזרת
נותנים יד עוזרת, נותנים יד עוזרת, נותנים יד עוזרת, נותנים יד עוזרת, נותנים יד עוזרת, נותנים יד עוזרת, נותנים יד עוזרת, נותנים יד עוזרת