בריאות בראיה רוחנית –
היום אני רוצה לספר לכם על סוגים של מזון שאני קורא להם "מזונות רעילים" – לא כי הם מתקלקלים או לא בריאים פיזית, אלא כי האנרגיה שמאחוריהם מזיקה לגוף ולנפש. למרות שהם משפיעים עלינו בצורה עמוקה מאוד, לצערי כמעט שלא מדברים עליהם.
המסר שכולם צריכים לשמוע – לא רק מה אנחנו אוכלים, אלא איך אנחנו אוכלים
יש המון דיבורים על תזונה, ויטמינים, סופר־פודס ודיאטות למיניהן – אבל יש היבט אחד שעובר מתחת לרדאר: ההיבט האנרגטי והרוחני של האוכל שלנו. האוכל לא רק מזין את הגוף, אלא גם נושא בתוכו אנרגיה רגשית, מחשבתית ורוחנית – שמחלחלת לתוך מי שאנחנו.
בואו נכיר סוגי מזון שפוגעים בבריאותנו – לא בגלל המרכיבים, אלא בגלל הכוונה והאנרגיה שמאחוריהם.
המזון הראשון – אוכל חינם
זה אולי יישמע מוזר, אבל אחד הדברים שהכי מזיקים לנפש ולבריאות הוא לאו דווקא מה שאנחנו אוכלים, אלא באיזו כוונה אנחנו אוכלים. ואני מתכוון למזון שמגיע בלי שנחזיר עליו דבר – אוכל חינם, מתנה שלא גמלנו עליה, חסד שקיבלנו ולא אספנו בתוכנו תודה אמיתית. למה זה כל כך חשוב? כי הטבע פועל לפי חוק אחד פשוט – חוק הגמול. כל דבר שניתן לנו, בין אם זו מתנה, עזרה, או שירות קטן – צריך להחזיר עליו באיזושהי צורה. לא כי מישהו דורש, אלא כי כך נשמר האיזון.
כשאנחנו לא מגיבים בגמול – העולם מוצא דרך “לאזן” את זה. לפעמים זה בא דרך הפסד, נזק קטן, תקלה לא צפויה – הכול כדי להזכיר לנו שהיינו אמורים לתת, ולא נתנו.
הבריאה כולה פועלת לפי חוק קדום ופשוט – "חוק הגמול": כל טוב שנעשה עבורך, קטן או גדול, מבקש תגובה. אם לא משיבים עליו, היקום ימצא דרך “לאזן” את זה – לפעמים בעומס אנרגטי, בתחושת מועקה, במכשול קטן בעבודה או בשחיקה רגשית. אנשים שמודעים לכך – כבר חיים אחרת. הם לא נותנים לטוב שהם מקבלים להישאר חד־צדדי. שכנים הביאו עוגה? אתם משיבים עם תודה חמה ובפעם הבאה אולי מביאים להם מאפה משלכם או מזמינים לקפה.
קיבלתם עצה טובה ממישהו? אז תשאירו לו תגובה מפרגנת, תודה מעומק הלב. עובד עשה מאמץ מיוחד בשבילכם? תראו לו שזה לא מובן מאליו – לא רק במילים, אלא בתחושה אמיתית. לפעמים הגמול הטוב הוא בכלל לא חומרי – זה חיוך, מבט של הערכה, ברכה מלב. כל אלה סוגרים את המעגל ומניעים את האנרגיה להתחדש.
אז בפעם הבאה שמישהו מזמין אתכם לאירוע, נותן לכם משהו, תכניסו ללב את הכוונה להחזיר לו טוב. אפילו מתנה קטנה, אפילו מילה טובה אמיתית. בעולם הכל אנרגיה – שום דבר לא נעלם.
המזון השני – מזון של עצב – אנרגיה כבדה בצלחת
זה נושא שכמעט לא מדברים עליו, אבל יש לו משמעות עמוקה: מזון שנעשה או נאכל באווירה של צער, במיוחד "אוכל של אבלים". לצערי, נהיה נוהג ממש לא טוב – כשמישהו נפטר, המשפחה האבלה מארחת, מבשלת ומאכילה עשרות אנשים. אבל לפי המסורת הישנה, זה הפוך לגמרי! פעם, כשהיה מישהו באבל, דווקא החברים והקרובים היו מביאים אוכל לבית האבלים, כדי להקל עליהם.
למה זה חשוב? כי מזון שסופג אנרגיה של עצב, ייאוש וצער – מעביר אלינו את אותה אנרגיה כשאנחנו אוכלים אותו. זה "אוכל מת". הוא אולי טעים, אבל התדר שלו כבד. אפילו נאמר שבשלושת הימים הראשונים אחרי פטירה, אסור שייצא ריח אוכל מהבית – זו לא רק אמונה, זו הבנה אנרגטית עמוקה.
ובכלל, גם ביומיום – כדאי להיזהר מלאכול מול אנשים שמקנאים או מתגעגעים למה שאנחנו אוכלים. אפילו אישה בהריון שיש לה חשק למאכל מסוים – אם אנחנו אוכלים את זה מולה והיא לא יכולה, האנחה שלה משאירה רישום בעולם. פעם אנשים ידעו את זה, היו מכסים את חלונות המסעדות, לא היו אוכלים ברחוב ליד אנשים. ואם מאיזה בית עלה ריח טעים במיוחד, לקחו קצת לשכן – במיוחד אם שם יש מישהי הרה. הם ידעו: אנרגיה של "אוי, הלוואי שהיה לי מזה" – לא בריאה לאף אחד.
האמונה מאחורי זה עמוקה ופשוטה – אוכל שספוג בכאב, מחזיר כאב. האנרגיה של עצב, דאגה או מתח מתערבבת באוכל, אפילו אם הוא מתובל, מעוצב ומוגש באהבה. מי שאוכל ממנו, קולט את התדר הזה לתוך גופו – ומרגיש עייפות, כבדות או מועקה בלי להבין מאיפה זה בא.
אנרגיה נוגעת באנרגיה
תחשבו על זה רגע – כמה פעמים הרגשתם תחושת מועקה או עצב קל אחרי סעודה שאמורה הייתה להיות טעימה? ואולי אכלתם אותה בבית מתוח, או ממישהו שהיה עצוב? ייתכן שהגוף שלכם לא זרם עם האנרגיה שספוגה באוכל. זו לא מיסטיקה – זו כימיה עדינה של רגש. ממש כמו שריח או מוזיקה משפיעים על המוח, גם התדר הרגשי בזמן הבישול משפיע על מי שאוכל. לכן, לפני שאתם מבשלים – עצרו רגע. נשמו. נקו את המחשבות. אל תיגעו במזון אם אתם כועסים, דואגים או בוכים. כי האוכל הזה יישא את התחושות האלה הלאה. במקום זה – תבשלו באור, באהבה, בשקט, כי כל תבשיל הוא כלי להעברת אנרגיה, וכל ביס – הזדמנות חדשה להזין את הנפש, לא רק את הגוף.
המזון השלישי – מזון לא טהור
ברוב הפעמים כשאנחנו מדברים על "מזון לא בריא", אנחנו חושבים על סוכר, גלוטן, שומן או תוספים. אבל יש סוג אחר של חוסר בריאות – זה שלא רואים אותו בעין, אבל הגוף מרגיש אותו היטב: מזון שמקורו בכסף או באנרגיה לא נקי. כשאדם קונה מזון בכסף שהגיע ממקור פוגע, מעוול, או פשוט לא הוגן – אפילו בעקיפין – אותה אנרגיה עוברת לתוך המזון. זה אולי נשמע מופשט, אבל למעשה מדובר בחוק אנרגטי עמוק: הכוונה שמאחורי המעשה מוטבעת בתוצאה של המעשה.
דוגמות מהחיים
נניח אדם שמוכר מוצר שהוא יודע שמזיק – סיגריות, משקאות אלכוהוליים, או מזון תעשייתי מזיק. הוא בעצם מרוויח על חשבון בריאותם של אחרים. גם אם הוא עצמו אינו מתכוון להזיק – אותו כסף נושא בתוכו את תדר הפגיעה הזו. כשאותו אדם משתמש בכסף הזה כדי לקנות מזון לעצמו או למשפחתו – הוא למעשה “מאכיל” את עצמו באנרגיה של ניצול. מבלי לשים לב, הגוף מגיב: מערכת העיכול מתקשה, הלב כבד, מצב הרוח משתנה. או קחו לדוגמה מי שהונו או רימו כדי להרוויח יותר. יכול להיות שמבחוץ הכול נראה טוב (עסק משגשג, חשבון בנק מלא) אבל האנרגיה שעוטפת את המזון הנקנה בכסף הזה היא אנרגיה כבדה. ואז הוא שואל את עצמו: למה אני עייף, למה הילדים שלי חולים בלי סיבה, למה אין שלווה בבית – בלי להבין שהשורש נמצא באנרגיה שממנה מגיע השפע שלו.
סיפור קטן על טוהר הפרנסה
יש לא מעט סיפורים יפים על אנשים שהחליטו לוותר על הכנסה "לא נכונה", וגילו שהיקום פיצה אותם פי כמה. איש אחד, לדוגמה, החזיק במשך שנים חנות מזון שמכרה גם מוצרים מזיקים – נקניקים, שתייה ממותקת, סיגריות. יום אחד, אחרי ששמע הרצאה על אנרגיית הפרנסה, החליט לסלק את כל אותם מוצרים, גם אם זה יפגע בהכנסותיו. ובהתחלה באמת הייתה ירידה במכירות – אבל לאט לאט נכנסו לקוחות חדשים שחיפשו מזון בריא וטהור. היום העסק שלו משגשג ומוכר רק מוצרים טבעיים. או אישה שהבינה שתחום העבודה שלה כרוך ברמאות קטנה כלפי לקוחות – היא עזבה, מתוך פחד אמיתי, אבל בלב נקי. כעבור חצי שנה, היא פתחה עסק קטן של מוצרים בעבודת יד, והרגישה לראשונה שהיא נושמת חופש. הבריאות שלה השתפרה, והיא אמרה: "לא שיניתי תזונה – שיניתי את האנרגיה שממנה באה הפרנסה שלי".
הכסף הוא לא האויב – אלא הכוונה שמאחוריו
חשוב להבין: הכסף עצמו הוא ניטרלי, הוא רק נושא אנרגיה, מה שקובע איזה תדר הוא יישא – זו הדרך שבה הרווחנו אותו, אם הוא בא מעשייה חיובית, משירות לאחרים, מהשקעה אמיתית או ממאמץ הגון – הוא נושא איתו אנרגיה של שפע אמיתי, וזו אנרגיה שמזינה. אבל כשהוא מגיע ממקור שמבוסס על פחד, ניצול או מניפולציה – הוא כבר לא "שופע", אלא "שואב". אז גם אם הוא קונה מזון יקר ואיכותי – הגוף לא יגיב באותה נשימה, כי האנרגיה שלו לא תואמת לתדר של חיים ובריאות.
בריאות ואנרגיה הולכים יחד
הבריאות שלנו לא נמדדת רק בקלוריות ובערכים תזונתיים, היא נמדדת גם בכוונה, במקור ובתדרים שנמצאים מאחורי המזון, מאחורי הכסף, מאחורי הפעולה. כשאנחנו משתדלים לפרנס את עצמנו בכבוד, ביושר ובהכרת תודה – אנחנו לא רק "עובדים נכון", אלא גם מזינים את גופנו באנרגיה טהורה, ואז, גם אם הצלחת פשוטה – היא ברכה, גם אם הארוחה קטנה – היא נושאת שובע נשמתי, כי כשכסף נקי קונה מזון טהור – הגוף מזהה את זה, הנפש נרגעת, והשפע האמיתי מתחיל לזרום.
בריאות בראיה רוחנית
המזון הרביעי – המזון של אהבה
מכל סוגי המזון בעולם, אין מזון מזין ומרפא יותר מאוכל שמוכן באהבה אמיתית. לא מדובר רק על טעם, מרקם או מתכון – אלא על האנרגיה שעוברת לתוך האוכל בזמן הבישול. בזמן שאנחנו מבשלים, אנחנו לא רק נוגעים במרכיבים – אנחנו נוגעים באנרגיה עצמה.
למה זה קורה?
כאשר אדם מבשל ברוגע, בשמחה ועם לב פתוח, הוא למעשה מזרים תדר חיובי אל האוכל. המדע והמסורת מתחברים כאן יחד: מחקרים מראים שמצב הרוח משפיע ישירות על האופן שבו אנחנו חווים טעם – אוכל שמוכן באווירה רגועה או עם מוזיקה נעימה מדורג כטעים יותר לעומת אוכל שנעשה בלחץ או בעצב. על פי התפיסה ההוליסטית, בישול מאהבה נושא בתוכו "פראנה" – אנרגיית חיים גבוהה שמטעינה את המזון ומגבירה את כוחו להזין באמת, גם גופנית וגם רגשית.
דוגמה מהמטבח הביתי
הדוגמה הפשוטה והחזקה ביותר היא ארוחה של אמא. לא משנה אם זה רק מרק עדשים פשוט או תבשיל של פעם – כולם זוכרים את אותו טעם שלא ניתן לשחזר. הסיבה היא שאמא לא בישלה מתוך חובה, אלא מתוך רגש. היא ערבבה בתבשיל את האהבה שלה, את הדאגה, את הרצון שכולנו נהיה שבעים, בריאים ורגועים. אותה אנרגיה של נתינה נבלעה באוכל, והגוף שלנו זוכר אותה גם שנים אחר כך. באופן דומה, בכל פעם שאנחנו מבשלים למישהו אחר מתוך מקום של כעס, עצב או לחץ – טעם האוכל משתנה. גם אם לא נרגיש זאת מיד, הגוף מרגיש. הוא קולט את האנרגיה עוד לפני שהוא קולט את המרכיבים.
איך יוצרים אוכל מרפא?
לפני שמתחילים לבשל – עצרו לרגע, קחו נשימה עמוקה, שימו לב למחשבות שלכם, אם אתם מרגישים מתח, עייפות, לחץ או כעס – אל תמהרו להדליק את הכיריים. שבו רגע, השמיעו מוזיקה רגועה, או אמרו בלב תודה על האפשרות לבשל, אפשר אפילו לומר ברכה פנימית, כוונה פשוטה כמו: "שהאוכל הזה יזין באהבה את מי שיאכל ממנו", זו לא אמירה רוחנית ריקה – זו התמרה אנרגטית. אתם ממלאים את האוכל בתדר של ריפוי, חמלה ושפע.
אהבה שמרפאה מבפנים
כשאנחנו מבשלים לעצמנו או לאחרים מתוך אהבה, אנחנו בעצם הופכים את האוכל לכלי של חיבור. אנחנו מזמינים את החיים לתוך הצלחת, האנרגיה הזו חודרת לכל תא בגוף – לא רק כקלוריות, אלא כתדר חי. בישול באהבה מרגיע את מערכת העצבים, משפר את העיכול, מגביר את התחושה של סיפוק, מפחית חרדה ומעודד תחושת רווחה כללית. לא במקרה אומרים שבית שמבשלים בו באהבה "מריח אחרת". המזון הוא לא רק חומר. הוא גם רגש, כוונה ותדר.
וכשאנחנו מבשלים עם רוגע, עם דאגה אמיתית, עם ברכה פשוטה – אנחנו לא רק מאכילים את הגוף, אלא מזינים את הנשמה.
בריאות בראיה רוחנית – בריאות בראיה רוחנית – בריאות בראיה רוחנית – בריאות בראיה רוחנית – בריאות בראיה רוחנית – בריאות בראיה רוחנית – בריאות בראיה רוחנית – בריאות בראיה רוחנית – בריאות בראיה רוחנית – בריאות בראיה רוחנית – בריאות בראיה רוחנית – בריאות בראיה רוחנית – בריאות בראיה רוחנית – בריאות בראיה רוחנית – בריאות בראיה רוחנית — בריאות בראיה רוחנית — בריאות בראיה רוחנית –