שמרים הם יצורים חד-תאיים הנמצאים כמעט בכל מקום. התנאים להתרבות של שמרים הם טמפרטורה נעימה, לחות, אוויר ופחמימות. כאשר מערבבים שמרים עם מים ומוסיפים סוכר או קמח (פחמימה), נראה לאחר זמן מסויים בועיות של אוויר, זהו חילוף החומרים שלהם.
השמרים התעשייתיים והשמרים הביתיים (מה שקרוי – מחמצת) הם אותם יצורים, רק שהשמרים הביתיים הרבה פחות מרוכזים לעומת השמרים התעשייתים. אם השתמשנו בכמות רבה מידי של שמרים הם ממשיכים להיות פעילים במערכת העיכול שלנו ולתסוס, דבר שגורם לגזים, נפיחות וכאבי בטן.
בנוסף, פטריית הקנדידה השוכנת במעיים שלנו, גם היא סוג של שמר, וכמו שמרי האפייה היא אוהבת לחות, טמפרטורה נעימה ופחמימות זמינות. ברגע שנכניס לגופנו שמרים הקנדידה תפרח ותשגשג.
אם כן, אחת הסיבות להעדיף לחם מחמצת על פני לחם משמרים תעשייתים היא הכמות העודפת של השמרים.
הרצוי הוא, כאמור, לאכול לחם מחמצת, אך אם בכל זאת אשתמש בשמרים תעשייתים להכנת לחם, חלות, לחמניות, עוגות, בצק לפיצה ועוד… אכניס לבצק שמרים בצורה מינימלית.
הכלל הוא שעד 7 קילו קמח נסתפק בכף שמרים אחת בלבד!
כן כן! לבצק ייקח אולי עוד כשעה של תפיחה אך אל חשש, הבצק יעלה ויתפח.
אנשים מחפשים מתכון לקילו אחד של בצק וכשהם רוצים להכפיל את הכמות ל-2 קילו הם גם מכפילים את כמות השמרים. אז לא! הכפילו את כל הרכיבים במתכון חוץ מהשמרים.
כמובן ששמרים טריים הבאים בקובייה עדיפים על שמרים יבשים הבאים כגרגרים משום שלא הוכנסו אליהם חומרים משפרי אפייה, מונעי התגבשות ועוד.
לסיום, כללים להתפחה טובה:
- חשוב שהמלח לא ייגע בשמרים כי הוא מעכב את ההתפחה, לכן המלח צריך להיות בתחתית הקערה.
- מאידך, חשוב שהסוכר דווקא כן ייגע בשמרים, מה שמזרז התפחה.
- הכניסו לעיסה מים חמימים. לא רותחים אך נעימים, גם זה יזרז את ההתפחה
הערה: המתכונים באתר זה מיועדים לאנשים בריאים. אם יש לך בעיה רפואית כלשהי, כדאי להתייעץ עם יועץ בריאות טבעית.