הסתיידות העורקים, היא מצב שבו העורקים, המעבירים חמצן וחומרים חיוניים מהלב אל איברי הגוף, הופכים צרים ומחוספסים וזרימת הדם דרכם נפגעת.
מאחר שמחלות לב הן הגורם מספר אחת למוות בעולם, אני חושב שחשוב לדעת אודות ההיבט התזונתי של הבעיה הזו, כי זה משהו שאנחנו יכולים לשלוט בו ולפעול לגביו. במאמר זה נתמקד בעיקר בחלק של הסידן בבעיה הזו, יותר מאשר בכולסטרול או בבעיות אחרות בלב.
מהם הסימנים המוקדמים להתקף לב?
- כאבים בחזה – במיוחד בזמן פעילות גופנית, מאמץ או לחץ נפשי. הכאב בדרך כלל משתפר כשאתה נח. זה סימן טוב לכך שיכולה להיות בעיה בלב.
- כאב שמקרין לכתף או לזרוע השמאלית – או אפילו לגב, ללסת או לצד של הראש. מכיוון שהלב נמצא בצד שמאל של הגוף, הכאב יכול להקרין לאזורים האלה.
- צרבת ללא צרבת אמיתית – אתה עלול להרגיש תחושת צריבה בחזה שלא קשורה לחומצה.
- קוצר נשימה – במיוחד בזמן פעילות גופנית או טיפוס במדרגות.
- אין סימנים כלל – חלק מהאנשים פשוט מתים מהתקף לב בלי להרגיש דבר לפני כן.
הבעיה הגדולה עם סידן
כשהעורקים מסתיידים, הם מאבדים את הגמישות הטבעית שלהם, תהליך המכונה הסתיידות עורקים או טרשת עורקים. אובדן הגמישות הזה משפיע באופן משמעותי על תפקודם התקין, שכן עורקים גמישים מסוגלים להתרחב ולהתכווץ בהתאם לשינויים בלחץ הדם. כאשר העורקים נעשים קשיחים יותר, הם מאבדים את היכולת להסתגל לשינויים אלה, מה שיוצר לחץ עצום על כל מערכת הדם ועל הגוף כולו. לחץ זה יכול להוביל לסיבוכים בריאותיים חמורים, כמו יתר לחץ דם, התקפי לב, שבץ מוחי, ואף פגיעה באיברים חיוניים כמו הכליות.

מה שמעניין במיוחד הוא שהסידן המצטבר בדפנות העורקים אינו מופיע סתם כך ללא סיבה. הסתיידות העורקים היא תהליך מורכב ופעיל, המתרחש בתנאים מסוימים הקשורים למצבים דלקתיים, נזק לדופן העורקים, או הצטברות של כולסטרול ופלאק. הסידן למעשה משתלב במבנה הפלאק הטרשתי, והופך אותו לקשה יותר. תהליך זה מושפע מגורמים שונים, כולל גנטיקה, אורח חיים (כמו תזונה עשירה בשומנים רוויים, עישון וחוסר פעילות גופנית), ומצבים רפואיים כמו סוכרת או יתר לחץ דם.
מחקרים מראים כי הסתיידות העורקים אינה רק תוצאה של הזדקנות, אלא גם תהליך דינמי שניתן להשפיע עליו באמצעות שינויים באורח החיים וטיפולים רפואיים. הבנה מעמיקה של התהליכים הללו יכולה לסייע בפיתוח דרכים למניעה וטיפול, ובכך להפחית את הסיכון למחלות לב וכלי דם.
איזה סוג של סידן נמצא בעורקים?
הסידן שנמצא בעורקים הוא אותו סוג של סידן שנמצא בעצמות שלכם – הידרוקסיאפטיט. למעשה, סוג זה של סידן מהווה 70% מהסידן בעצמות. מערכת כלי הדם היא הרקמה השנייה הכי מסויידת בגוף, אחרי העצמות. ככל שאנחנו מזדקנים, הגוף מתחיל להסתייד – זה קורה במפרקים, בעורקים, בעיניים וברקמות אחרות. חשוב להבין את המנגנון הזה ולעשות משהו בנידון, כי אנחנו רוצים לשמור על הסתיידות העצמות אבל למנוע הסתיידות של רקמות אחרות.
רקע על טרשת עורקים
טרשת עורקים היא מצב שבו שומנים, כולסטרול, תאים דלקתיים וחומרים נוספים מצטברים על דפנות העורקים ויוצרים פלאק (רובד טרשתי). עם הזמן, הפלאק עלול להתקשות בשל שקיעת סידן, תהליך המכונה הסתיידות העורקים (arterial calcification). מצב זה מוביל להיצרות העורקים, מגביל את זרימת הדם ועלול לגרום לסיבוכים כמו התקפי לב ושבץ. גורמי סיכון כוללים יתר לחץ דם, עישון, סוכרת והשמנה. הטיפול שלנו מתמקד במניעה ובשליטה על הגורמים הללו.
סוגי הסידן בעורקים
- סידן פוספט (Calcium Phosphate):
– זהו הסוג הנפוץ ביותר של סידן שמצטבר בעורקים.
– הסידן מתחבר עם פוספט ליצירת משקעים קשיחים. - הידרוקסיאפטיט (Hydroxyapatite):
– זהו המינרל העיקרי שמרכיב את העצמות והשיניים, אך הוא יכול להצטבר גם בעורקים במצבי מחלה.
– הצטברות הידרוקסיאפטיט בעורקים מעידה על התקדמות הטרשת ועל קשיחות הפלאק. - סידן קרבונט (Calcium Carbonate):
– פחות נפוץ, אך יכול להופיע גם הוא במשקעים בעורקים.
תהליך הסתיידות העורקים
הסתיידות עורקים היא תהליך מורכב הכולל:
– דלקת כרונית בדפנות העורקים.
– שקיעת סידן בתגובה לנזק לדופן העורק.
– השפעה של חלבונים המעודדים התגבשות סידן, כמו osteocalcin ו-osteopontin.
איך יודעים אם יש סידן בעורקים?
ניתן לזהות הצטברות סידן בעורקים באמצעות מספר שיטות הדמיה ובדיקות רפואיות. הצטברות סידן בעורקים, המכונה "הסתיידות העורקים", היא סמן לטרשת עורקים (atherosclerosis) ומעידה על סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם. השיטה העיקרית לזיהוי סידן בעורקים:
- CT לסריקת סידן בעורקים הכליליים (CAC – Coronary Artery Calcium Scan):
– מה זה?: בדיקת CT מיוחדת שמזהה את כמות הסידן בעורקים הכליליים (העורקים המספקים דם ללב).
– איך זה עובד?: הסורק מזהה משקעי סידן בדפנות העורקים ומחשב ציון (CAC score) שמעיד על חומרת ההסתיידות.
– מה הציון אומר?:
– 0: אין סידן – סיכון נמוך מאוד למחלת לב.
– 1-100: כמות סידן קלה – סיכון נמוך עד בינוני.
– 101-400: כמות סידן בינונית – סיכון בינוני עד גבוה.
– מעל 400: כמות סידן גבוהה – סיכון גבוה מאוד למחלת לב.
– יתרונות: בדיקה לא פולשנית, מהירה ומדויקת להערכת סיכון קרדיווסקולרי.
מה קורה כשהעורקים הופכים לעצם?
בעצמות שלנו פועלים שני סוגי תאים מרכזיים האחראים על תהליכי בנייה ופירוק של רקמת העצם: אוסטאובלסטים ואוסטאוקלסטים.
- אוסטאובלסטים: תאים אלה אחראים על בניית עצם חדשה. הם מייצרים את המטריצה האורגנית של העצם (בעיקר קולגן) ומעודדים שקיעת סידן ומינרלים אחרים, מה שהופך את העצם לצפופה וחזקה.
- אוסטאוקלסטים: תאים אלה אחראים על פירוק עצם. הם מפרקים את המטריצה של העצם ומשחררים סידן ומינרלים אחרים לזרם הדם, כחלק מתהליך התחדשות ושימור העצם.
באופן תקין, קיים איזון עדין בין פעילות האוסטאובלסטים לאוסטאוקלסטים, המכונה "רמודלינג של העצם" (bone remodeling). תהליך זה מאפשר לעצם להתחדש, להתחזק ולהסתגל לשינויים במשקל ובפעילות הגופנית.
מה קורה כשהאיזון מופר?
כאשר האיזון בין בנייה לפירוק עצם מופר, עלולות להתפתח בעיות בריאותיות שונות:
- אוסטיאופורוזיס (בריחת סידן מהעצמות):
– במצב זה, פעילות האוסטאוקלסטים (פירוק עצם) עולה על פעילות האוסטאובלסטים (בניית עצם).
– העצם הופכת לדלילה, חלשה ופגיעה יותר לשברים.
– מצב זה נפוץ יותר בגיל מבוגר, במיוחד אצל נשים לאחר גיל המעבר, אך יכול להופיע גם אצל גברים. - הסתיידות העורקים:
– במצב זה, יש שקיעה לא תקינה של סידן בדפנות העורקים, מה שגורם להם להפוך לקשיחים ופחות גמישים.
– הסתיידות בעורקים היא חלק מתהליך טרשת העורקים (atherosclerosis) ומעידה על מחלה מתקדמת. (למידע השלם… למנויים)
הקשר בין עצמות לעורקים
בגוף קיים מנגנון מורכב המקשר בין בריאות העצם לבריאות כלי הדם. אחד הגורמים להסתיידות בעורקים הוא נוכחותם של תאי גזע בדפנות העורקים, שיכולים להפוך לתאים דמויי אוסטאובלסטים (תאי עצם). תאים אלה מתחילים לייצר רקמה דמויית עצם בתוך העורקים, מה שגורם להסתיידות.
תהליך ההסתיידות:
- תאי גזע בדופן העורק עוברים התמיינות (differentiation) והופכים לתאים דמויי אוסטאובלסטים.
- תאים אלה מתחילים לייצר חלבונים ומינרלים האופייניים לרקמת עצם, כמו הידרוקסיאפטיט (סידן פוספט).
- כתוצאה מכך, דפנות העורקים נעשות קשיחות ופחות גמישות, מצב המכונה הסתיידות העורקים.

ויטמין K2
ויטמין K2 הוא ויטמין חשוב שמעורב בתהליך ההסתיידות. הוא עוזר לשמור על הסידן בעצמות ומונע ממנו להצטבר בעורקים. ויטמין K2 מפעיל חלבון שנקרא "חלבון מטריקס GLA", שמונע הסתיידות של כלי דם. אם אין לך מספיק ויטמין K2, החלבון הזה לא יעבוד כמו שצריך, וזה יגרום להסתיידות.
למה יש לנו מחסור בוויטמין K2?
ויטמין K2 נוצר על ידי חיידקים, והוא שונה מוויטמין K1 שנמצא בירקות עלים. אם יש לכם בעיות במעיים או בכבד, אתם עלולים לא לספוג מספיק ויטמין K2. גם אם אתם לא אוכלים מספיק מזונות מותססים (כמו נאטו, כרוב כבוש, גבינות קשות או קפיר), ייתכן שחסר לכם ויטמין K2.
איפה אפשר למצוא ויטמין K2?
- נאטו – פולי סויה מותססים (פופולרי במזרח אסיה).
- כרוב כבוש.
- קפיר – משקה מותסס דומה ליוגורט.
- חלמונים.
ההמלצות הרגילות למניעת מחלות לב הן דיאטה דלת שומן עם הרבה פירות, ירקות ודגנים. אבל דיאטה כזו עלולה להחסיר מזונות עשירים בוויטמין K2. בנוסף, תרופות כמו סטטינים מעכבות את פעילות ויטמין K2, מה שעלול להחמיר את הבעיה.
אני ממליץ על תוסף MK7, שהוא הצורה הטבעית של ויטמין K2. עדיף לקחת אותו יחד עם "ויטמין D3", כי ויטמין D עוזר לספיגת הסידן, וויטמין K2 עוזר להפנות את הסידן לעצמות במקום לעורקים. היחס המומלץ הוא 10,000 יחידות בינלאומיות (IU) של ויטמין D3 עם 100 מיקרוגרם של ויטמין K2.
ויטמין K2 הוא מרכיב קריטי בשמירה על בריאות הלב והעצמות. הוא עוזר למנוע הסתיידות של העורקים ומבטיח שהסידן יישאר בעצמות שלכם.
הסתיידות העורקים, הסתיידות העורקים, הסתיידות העורקים, הסתיידות העורקים, הסתיידות העורקים, הסתיידות העורקים
