מיקוטוקסינים במזון
אכילת יותר מזונות צמחיים מלאים נחשבת בדרך כלל הדרך הטובה ביותר לשמור על בריאות מיטבית. אבל מה לגבי זיהום פוטנציאלי עם חומרים כמו מיקוטוקסינים? האם טבעונים צריכים לדאוג שתזונה טבעית או צמחית עלולה לחשוף אותם למשהו מזיק במקום מועיל?
בהתחשב במידע המבלבל שכבר סביב בריאות ותזונה באינטרנט, זה יהיה חכם ורצוי לקחת צעד אחורה ולשקול את העובדות – כולל המדע – על מיקוטוקסינים, השכיחות שלהם במזון צמחי וכיצד הם יכולים להשפיע על הגוף.
מה הם מיקוטוקסינים?
מיקוטוקסינים הם תרכובות המיוצרות באופן טבעי על ידי עובשים ופטריות אחרות. הסיבה לייצורם אינה ידועה, אך ייתכן שהרעלים הללו יכולים לשמש כמנגנון הגנה טבעי מפני פתוגנים.
מיקוטוקסינים נפוצים כוללים:
- אפלטוקסינים
- פומוניזינים
- אוכרטוקסין A
- פאטולין
- טריכוטצנים (Trichothecens)
- זארלנון
למרות שהמיקוטוקסינים הללו מוכרים כבולטים ביותר, זוהו למעלה מ-400 רעלנים שונים.
היכן נמצאים מיקוטוקסינים?
מיקוטוקסינים מופיעים לרוב במזון לבעלי חיים ובאספקת המזון לבני אדם, והם משפיעים על כ-25% מהגידולים ברחבי העולם. זיהום עלול להתרחש בשדה לפני הקטיף או לאורך שרשרת האספקה במהלך האחסון וההובלה. גורמים רבים יכולים להשפיע על האם יבולים יידבקו בפטריות המייצרות מיקוטוקסין. לאחר קצירת היבולים, הסיכונים הגדולים ביותר לזיהום מיקוטוקסין נובעים מטיפול לא נכון, עיבוד לקוי ותנאי אחסון לא הולמים. גידולים שניזוקו או מאוחסנים בתנאים חמים ולחים נוטים לפתח עובש.
מיקוטוקסינים במזונות צמחיים
מיקוטוקסינים יכולים להצטבר בבשר ובחלב של בעלי חיים שניזונים מדגן מזוהם, אך רבים מהצמחים שבני אדם אוכלים עלולים להיות מזוהמים גם במיקוטוקסינים.
מספר מהם הם מרכיבים בסיסיים של מזון מלא, דיאטות צמחיות, כולל:
- תפוחים
- פירות יבשים
- דגנים כמו תירס, שיבולת שועל, שעורה, שיפון וחיטה
- אגוזים כמו בוטנים, שקדים ואגוזי מלך
- תבלינים, כולל צ'ילי אדום, פלפל שחור וג'ינג'ר טחון
נראה כי עיבוד, כולל בישול, אינו מפחית או מבטל את המיקוטוקסינים, ולכן הם עשויים להיות נוכחים במזון חי ומוכן כאחד.
מיקוטוקסינים ועובש מקורה
חלק מהרעלים עלולים להימצא בבניינים שניזוקו במים ובסביבות פנימיות לחות אחרות בהן קיים עובש. אלה עלולים לגרום לתגובות אצל אנשים עם אלרגיות לעובש, אבל יש ויכוח על המידה שבה אנשים בריאים אחרים יכולים להיות מושפעים. בזמן שיש דיונים סביב נושא המיקוטוקסינים בתוך הבתים, ארגון הבריאות העולמי מאשר כי מיקוטוקסינים במזון מזוהם עלולים לגרום ל"השפעות בריאותיות שליליות" הן בבני אדם והן בבעלי חיים, הכולל:
- מערכת חיסונית פגועה
- נזק לכבד, לכליות ו/או לטחול
- השפעות שליליות על התפתחות העובר
- בחילות והפרעות אחרות במערכת העיכול
- חוסר איזון הורמונלי
- בעיות נוירולוגיות
- זיהומים בדם
- מחלות עור
- בעיות פוריות
- נזק ל-DNA
- מחלת הסרטן
התסמינים עשויים להופיע במהירות לאחר חשיפה חריפה או להתפתח לאורך זמן כתוצאה מבליעה כרונית של מיקוטוקסין במינון נמוך. אנשים עם מערכת חיסון חלשה הם הרגישים ביותר למחלות המיקוטוקסין.
הדרך שבה מיקוטוקסינים מקיימים אינטראקציה עם המיקרוביום של המעי עשויה להיות אחראית לחלק מהשפעותיהם. נראה שהרעלים משפיעים על איזון החיידקים ויכולים להיות להם גם השפעות פרו-דלקתיות וציטוטוקסיות על דופן התא של המעיים. עם זאת, חיידקים מסוימים יכולים להיות מסוגלים לפרק את התרכובות למטבוליטים פחות מזיקים (שם כולל לכל תרכובת המיוצרת בתהליך של חילוף חומרים), ובכך להפחית את ספיגת המיקוטוקסין. זה מצביע על כך שבריאות המעי הכללית יכולה למלא תפקיד בהתפתחותם וחומרתם של מחלות מיקוטוקסין.
הכבד פעיל גם במניעת גרימת מחלות מיקוטוקסינים. בתור האיבר העיקרי של ניקוי רעלים בגוף, הכבד מצויד באנזימים להפיכת רעלים, כולל מיקוטוקסינים, למטבוליטים המופרשים לאחר מכן.
בדיקות מיקוטוקסין: מדויקות או פסאודו-מדע?
ניתן לזהות מיקוטוקסינים ברקמות ובנוזלי גוף, כולל שתן, בעקבות חשיפה. עם זאת, בדיקות אלו אינן נחשבות מדויקות לאישור מחלת מיקוטוקסין. השכיחות של מיקוטוקסינים הן באספקת המזון והן בסביבה הופכת את זה כמעט בלתי נמנע שעדויות מסוימות לחשיפה יימצאו בבדיקה. אם אתם מפתחים תסמינים לאחר שנחשפתם לעובש כלשהו או אם אתם מבחינים בשינויים משמעותיים בבריאותכם בכל נקודת זמן, תמיד כדאי להתייעץ עם אחד מצוות היועצים שלנו בנושא. הם יכולים לספק הנחיות לגבי הבדיקות הנכונות כדי לקבוע את הגורם לתסמינים שלך.
כיצד להפחית את החשיפה למיקוטוקסין
הצעד הראשון הוא להימנע ככל האפשר מצריכת מזונות שנוטים להיות מזוהמים מאד כמו בוטנים, אגוזים, שקדים. מוצרי אפיה באריזות מכילים הרבה מיקוטוקסינים ולכן תמיד עדיף לאפות לחם או כל דבר אחר בבית. שטיפת האגוזים מסייעת בסילוק רעלים מהאגוז אבל תמיד עדיף להשרות את האגוזים והזרעים במים. פעולה זו עוזרת להרוס את הטוקסינים ואז יש לסנן ולייבש את האגוזים.
אם אתם מודאגים לגבי מיקוטוקסינים בתזונה מבוססת טבעית, ישנן מספר דרכים למזער את הסיכון שלך לחשיפה:
- אחסון מזונות כמו דגנים, אגוזים וזרעים בתנאים קרירים ויבשים.
- מבשלים מיד מוצרים יבשים שנרטבים מכל סיבה שהיא.
- זורקים לפח סחורה יבשה שניזוקה במים ולא יודעים מתי וכמה זמן עבר.
- בודקים אם יש עובש במזון בזמן הרכישה ומדי פעם במהלך האחסון.
- לזרוק כל מזון עם סימני עובש גלויים.
- אכלו מגוון מזונות שונים כדי להפחית חשיפה חוזרת לכל מיקוטוקסין בודד.
- רכשו רק את כמות המזון שבה תוכלו להשתמש בפרק זמן סביר.
- הימנע מרכישת דגנים, אגוזים וזרעים שהיו באחסון במשך זמן רב.
- נקו את המקרר על בסיס קבוע כדי למנוע עובש.
- הפעילו מסיר לחות והתקינו אוורור כדי למזער לחות ולמנוע צמיחת עובש באזורי אחסון. מיקוטוקסינים במזון, מיקוטוקסינים במזון, מיקוטוקסינים במזון, מיקוטוקסינים במזון, מיקוטוקסינים במזון, מיקוטוקסינים במזון, מיקוטוקסינים במזון, מיקוטוקסינים במזון, מיקוטוקסינים במזון, מיקוטוקסינים במזון